#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קעה. מה הדין ומדוע כשבעה""ב טוען לאומן 1) שהוא מודה במקצת או כופר הכל בפרעון 2) שהוא מודה במקצת בקציצה? "	"1) לר' יהודה כשבעה""ב חייב שבועה מדאורייתא והיינו במודה במקצת כיון שבעה""ב טרוד בפועליו תיקנו חכמים תקנה לשכיר שהוא ישבע ויטול, אבל בכופר הכל אינו נשבע ונוטל כיון שהשבועה היא מדרבנן ותקנתא לתקנתא לא עבדינן, דהיינו לרש""י שתיקנו חכמים שכופר הכל ישבע שבועת היסת אין עושים על זה עוד תקנה ולתוס' (ד""ה ורבנן) שצריך לתקן שבועה וגם צריך לעוקרה ממקום שהיא ראויה להיות דהיינו בעה""ב.<br>לרבנן בין במודה במקצת ובין בכופר הכל תיקנו שישבע השכיר ויטול. ופירשו התוס' (ד""ה ורבנן) שעיקר התקנה היא שישבע השכיר ולכן אין זו תקנתא לתקנתא.<br>2) אם החפץ ביד האומן על בעה""ב להביא ראיה.ואם החפץ ביד הבעה""ב:<br>לר'יהודה תיקנו חכמים תקנה לשכיר שישבע ויטול כי גם בזה אמרינן שבעה""ב טרוד.לרבנן את סכום הקציצה הבעה""ב זוכר ולכן נשבע שבועת מודה במקצת ונפטר. ועי' בהערה מה הדין ומדוע כשהוא כופר הכל בקציצה <sup>לח</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>לח.  לר' יהודה בעל הבית נשבע ונפטר שתקנתא לתקנתא לא עבדינן , ובדעת רבנן הר""ן הביא שלר""י מיגש ישבע בעה""ב שבועת המשנה ויפטר ולרי""ף פטור משבו עת המשנה ורק שבועת היסת חייב. ופירש הר""ן מחלוקתם שדעת הר""י מיגש שגם בקציצה תיקנו חכמים שבועה מפני שעיקר טעם תקנת השבועה היא משום כדי חייו של האומן ושייכת גם באופן זה. ולרי""ף לא תיקנו כלל שבועה ככל כופר הכל.</span>"	שבועות מו. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קעו. אמר רב יהודה ראוהו שהטמין כלים תחת כנפיו ויצא ואמר לקוחים הם בידי אינו נאמן. באלו תנאים? 	"א. שהבעה""ב אינו רגיל למכור כליו.<br>ב. שהם כלים שסתם אדם אינו מתבייש לשאתם ברבים.<br>ג. שהאדם אין דרכו להצניע גם חפצים שאין הדרך להצניעם.<br>ד. דווקא כשהבעה""ב טוען שהשאילם, אבל אינו נאמן לומר שהמחזיק גנבם שאז נאמן המחזיק לישבע שלקוחים הם.<br>ה. לגי' רש""י דווקא בדברים שעשויים להשאיל ולהשכיר. והתוס' (בתוד""ה בטוענו) הסכימו לגירסא דמיירי בכלים שאינם<br>עשויים להשאיל ולהשכיר, ולכך צריך את כל התנאים כדי שלא יהיה נאמן, אבל בדברים העשויים להשכיר ולהשאיל אין המחזיק נאמן אף אם הבעה""ב רגיל למכור כליו והם דברים שדרכם להטמין והוא אדם צנוע ואף אם הבעה""ב טוען שהם גנובים נאמן בעה""ב במיגו שיכל לומר שהם שאולים או מושכרים [ע""פ המהרש""א[."	שבועות מו. - מו: ותוס' 		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קעז. נאמר במשנה שהמכיר ספריו ביד אחר ישבע כמה הוציא ויטול ודווקא בכמה תנאים, מדוע אינו נאמן במיגו שיכל לומר ששאולים הם בידו? 	"לרש""י שסתם ספרים אינם עשויים להשאיל ולהשכיר.ולדעת התוס' (ד""ה וספרא) שסתם ספרים עשויים להשאיל ולהשכיר תירץ ר""ת דהתם איירי באדם שאינו רגיל עמו דאנן סהדי שלא השאיל לו. והר""ר דודי תירץ דהוי מיגו להוציא דלא אמרינן."	שבועות מו: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קעח. בעה""ב שטען שנלקח ממנו כוס מכסף האם נאמן בשבועה? "	אם הוא אמיד להיות בעלים של כוס כזו או שהוא אדם נאמן שאנשים מפקידים אצלו חפצים יקרים נשבע ונוטל. ואם אינו כזה אינו נשבע ונוטל.	שבועות מו: 		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קעט. האם חשוד על שבועת שוא כשר לשבועה ולעדות? 	"לשבועה פסול. לעדות כתבו התוס' (ד""ה ואפי') שלאביי דפסל אוכל נבילות להכעיס פסול ולרבא דפסל רק רשע דחמס כשר."	שבועות מו: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קפ. האם חשוד על שבועת בטוי כשר לשבועה? 	"אם חשוד על שבועה לשעבר פסול. אם חשוד על שבועה דלהבא לרש""י כשר לר""ת (בתוד""ה אבל) פסול."	שבועות מו: - מז. ותוס'		
